שחרור דפוסים כהכנה ללידה – תלמידים כותבים

הסיפור המסופר כאן הוא סיפור אמיתי על אישה אמיצה שזכיתי ללוות בתהליך לקראת ובמהלך הלידה. מסיבות מובנות השם המובא כאן הוא שם בדוי.

שירה הגיעה אליי בחודש תשיעי, לקראת לידה שנייה.יותר מתוך מחויבות לתהליך בו אני מלווה אותה כדולה ופחות מתוך הבעת צורך לטיפול מעמיק כלשהו. בשיחה בניינו היא חזרה על המשפט: "אני לא מאמינה שאני בתשיעי, אני לא מאמינה שאני הולכת ללדת, אין לי בעיה להישאר עוד הרבה זמן בהריון" שוב ושוב בוריאציות שונות. באופטימיות האופיינית לה היא הוסיפה: "אני לא מצליחה לחשוב על הלידה עצמה, ולמרות שחוויית הלידה הקודמת שלי הייתה חוויה חיובית, אני לא מצליחה לחשוב על הלידה הנוכחית, זו שמתקרבת. ובמידה מסוימת, אני מרגישה שאני מדחיקה את הרעיון."

שאלתי אותה אם היא מעוניינת לקבל טיפול. והיא נענתה ברצון.
הטכניקה בה אני מטפלת טכניקת "איזון חיים" היא טכניקה שעובדת על החיבור של כל המרכיבים שלנו הפיזי, המנטאלי, הרגשי והרוחני. בעזרת מטוטלת ובדיקת שריר ישנה אפשרות לזהות בדיוק מרבי על איזה חלק יושב הקושי וכיצד ניתן לטפל, להתמיר את האנרגיה, להיפרד מדפוס שאיננו זקוקים לו עוד, ולקבל כלי שיתמוך בריפוי שלנו.

שירה נשכבה על המיטה. מהר מאוד גילינו שהעדיפות לטיפול היא לחץ לקראת הלידה המתקרבת.

לאחר איזון של מספר איברים בגוף, נושא שישב בתת המודע של שירה, עלה על פני השטח וכאילו נפרץ סכר, היא סיפרה לי, שלאחר הלידה הקודמת מצבה הבריאותי היה קשה, ההתאוששות התארכה והתארכה והיא אושפזה זמן ממושך בבית החולים. כל הפנטזיות שלה על התקופה שלאחר הלידה התנפצו ובמקומן היא חוותה סבל וכאב.

ועכשיו היא חוששת מאוד: מה יהיה לאחר הלידה? האם היא תצטרך לחוות את החוויה הזו שוב?  ופתאום היא אמרה לי: "אני מרגישה שאני מנסה לדחות ולהדחיק את כל נושא הלידה כי אני חוששת ממה שיהיה אחרי. איך אוכל להיות ממוקדת בלידה עצמה כשהחששות הכבדים האלה מלווים אותי?"

הקסם בטכניקה של "איזון חיים", הוא שהאבחון מוציא לאור את מה שכבר קיים בתוכנו, הכלים שאנחנו אוצרים עמוק פנים מתגלים, והאיזון האנרגטי מאפשר להם לבוא לידי ביטוי ולהקנות לנו דפוסים חדשים שישרתו אותנו טוב יותר.
תוך כדי איזון שירה הרגישה את הפחד משתחרר, ובמקומו מתיישב בטחון בחוויית לידה חיובית, ובהתאוששות מהירה.היא זימנה לעצמה מחשבות חיוביות, בריאות ושמחה.
הטיפול הסתיים וכל אחת מאיתנו פנתה לדרכה…

כמה שבועות אחרי הטיפול נפגשנו שוב – הפעם כשאני מלווה את שירה בלידה. כל ציר אסף את שירה להתמקדות ולהתקדמות. הגוף והמחשבה היו נוכחים בכאן ועכשיו ולא במה שהיה או שיהיה. תינוק בריא הגיח לאוויר העולם בדיוק בזמן הנכון ואני זכיתי להיות שותפה שוב, לנפלאות הבריאה. ולהביט שוב בפליאה באישה שכוחותיה שווים לכוחה של אלה. לאחר הלידה שירה אמרה לי: "אני לא מאמינה שעכשיו ילדתי, אני מרגישה חזקה, יש לי עוד הרבה כח".
המשפט הזה ליווה אותי גם בימים שאחר כך כשחשבתי על הטיפול של שירה. וכשבאתי לביקור בביתה כשהשתחררה ממחלקת יולדות היא חזרה ואמרה שהיא מרגישה חזקה ומלאת כוחות. מדי פעם אני מקבלת הודעת טקסט לטלפון הנייד שלי בסגנון: "אני לא מאמינה שעברו רק שבועיים, אני בריאה וחזקה".

לקראת השנה החדשה אני מאחלת לך ולכל היולדות באשר הן להיפרד ממה שלא שייך, ממה שלא משרת אותך. למצוא את המקום שמועיל ומקדם, ושכל משאלות ליבנו יתמלאו לטובה."
נעה חברוני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *